(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)
להקה של אדם אחד זה לא דבר חדש. הקונספט נולד יחד עם טייפ ערוצים והלך והתחזק עם השנים. ה Nine Inch Nails
של טרנט רזנור נהיה לאחת הדוגמאות הבולטות של סוג פרוייקטים כזה. ואז הגיע האולפן הדיגיטאלי ו"להקות חדרי השינה" התחילו לצמוח כמו פטריות לאחר הגשם.
ועדיין פרוייקט שבו בן אדם אחד הוא גם מלחין , גם זמר וגם מנגן (או מתכנת) את כל הכלים ראוי להערכה. במיוחד כשזה עשוי טוב. הרי דרושים לא מעט אומץ ומחויבות למטרה כדי לחולל ייצירה מוזיקלית רצינית ללא עזרה של אנשים אחרים.ֿאך עם כל הקשיים יש למסגרת הזאת גם יתרונות - איש-להקה יכול להיות בטוח שהכל יתנגן בדיוק כמו שהוא רוצה, שהחזון האומנותי שלו יתממש בשלמותו.
אצל מישה גימרוורט - האיש שמאחרי הפרוייקט End Is Nothing (או בקיצור EIN) החזון היה חזק וברור. עד כדי כך שהניע אותו לעזוב בשנת 2002 את להקת בלק-מטאל המוצלחת ערפל (שם ניגן גיטרה) ולצלול לתוך היצירה העצמאית.
התוצר הראשון של הצלילה הזאת - אלבום SERVER
האלבום יצא בהוצאה עצמאית וקיבל כמה ביקורות משבחות במגזינים ברוסיה. מאז השנה שעברה ניתן להשיגו גם בארץ - בחנות של האוזן השלישית ובמטאל-שופ. אך לדברי גימרוורט - זוהי רק הטעימה הראשונה. האלבום השני כבר בשלב המיקסים והוא מפתח הלאה את הרעיונות המוזיקליים של הפרוייקט. עם הפוטנציאל שמפגין SERVER
http://www.myspace.com/endisnothing
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה