M.E.S.S+ANTIOCHUS+Black Sahback

זה קורה מחר. האנטיוכוס המחודש של סטפן פרידמן חולק במה עם M.E.S.S המעולים ועם Black Sahback - שאותם אני לא מכיר, אבל יש להם אחלה שם :)

כל זה קורה ברוגטקה ומבטיח להיות כבד ועצבני עד לערפול חושים מלא.

22.07.2011 21:00

רוגטקה, יצחק שדה 32 ת"א

מחיר : 30 ש"ח

Giora's FTP

סטפן פרידמן סיפר לי שהוריד את האלבום של אאוסוייס ברשת. שיש איזה בלוגר שמעלה המון אלבומים של Pאנק ואלטרנטיבה ישראלית. בגיגול מהיר מצאתי את הבלוג של גיורא, שבהחלט עושה עבודה מבורכת! חוץ מאאוסוייס יש כאן המון דברים מעניינים. 

והנה הלינק: http://giorasftp.blogspot.com/2010/05/ausweis-cominterncom.html

Soul Enema - Thin Ice Crawling - הנפש נפתחת

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://www.israelhayom.co.il )

להקת Soul Enema  נוסדה ב-2001. ורק עכשיו הם סוף סוף משחררים אלבום בכורה. 9 שנים לקח להם. המון זמן בעולם הפזיז והמשתנה של היום. אבל הפזיזות של העולם לא משפיעה עליהם. הם עובדים כמו האומנים של פעם שידעו שיצירת אומנות אמיתית דורשת זמן ועבודה קשה. הם לא ממהרים לשום מקום ובוכרים לא להשתתף במרוץ העכברים. טוב, אחרי הכל הם מנגנים פרוגרסיב– ג'אנר שמושרש עמוק במסורת מוזיקלית ארוכת ימים. ג'אנר שבו שירים באורך של 10 דקות הם בגדר נורמה. ג'אנר שהזמן לא ממש שולט בו.

האלבום “Thin Ice Crawling”  באמת לוקח אותנו לזמן ומקום אחרים מצליליו הראשונים. זאת לא ארץ ישראל 2010. יותר כמו אירופה של שנות ה-80. רק עבודת סאונד עוצמתית ועדכנית מגלה שכל היופי הגרנדיוזי הזה באמת נוצר היום. במיומנות ואלגנטיות המוזיקאים עוברים בין תקופות וסגנונות. אחרי ריפים כבדים באים כינור נוגה ופסנתר מלנכולי ואז שוב צלילי האורגן ממלאים את המרחב בפתוס עילאי. כמו במופע תיאטראלי הם מחליפים מסיכות אך דרך כל התפאורה תמיד זוהרת הנפש הרומנטיקנית שלהם. כל תו פה מלא באהבה – אהבה למוזיקה, ליופי, לאנושות, ליקום כולו. אך זו אהבה עצובה – לא סתם השם של האלבום והנושא העיקרי שלו הוא "זחילה על קרח דק" – היופי הזה הוא שברירי וסכנות רבות מסתתרות מתחת לקרח. לכן כל כך טראגית השירה של אירן שר וכל כך מאיים קולו של קונסטנין גלנץ, שהוא גם המייסד של הלהקה. הוא גם אחראי לקלידים המשובחים. מקס מן על הבס, אולג שומסקי על התופים ויבגני קושניר על גיטרות משלימים את ליין-אפ הוירטואזי שמאפשר ללהקה ליצור מבנים מלודיים מורכבים ביותר. האלבום הוא כמו מסע מרתק דרך ארץ הפלאים אל האופק הבלתי מושג. וזה מה שנשאר בקטע האחרון והכי רומנטי של האלבום  -  אופק אינסופי שמולו הנפש נפתחת.

תיקון חצות - החטא ותיקונו

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

בתחילת החודש עלה למסכים סרט תיעודי על חייה של סופיה אוסטריצקי - דמות מרתקת ואפלה,יצאנית ומשוררת, זמרת ונרקומנית. אחת שהולכת עד הסוף ולא מבקשת סליחה. אחת עם קול נמוך ומחוספס מלא ברגש ובכעס אמיתיים כאלה שלא פוגשים הרבה ברוק של היום.

סופיה התחילה לשיר ב-1998 כשהצטרפה ל Doroga Jongo - להקת פולק-רוק מאוד פעילה ופופולרית בסצנה הרוסית של תחילת העשור. באופן כל כך בנאלי הרוק הוביל לסמים והסמים לזנות. אבל זה הסיפור של הסרט ואנחנו כאן כדי לדבר על מוסיקה. כבר בימים של Doroga הסתמנה סופיה כזמרת מיוחדת בעלת הגשה דרמטית ואישית. הקהל תמיד נמשך לאמנים אמיצים - ואומץ זה משהו שיש לה בעודף. גם אם מדובר באומץ להרוס את עצמה.

אך הדרך חזרה מהתהום קשה הרבה יותר - דרך שכמעט אי אפשר לעשותה ללא עזרה. העזרה הגיעה כשסופיה פגשה את תיקון חצות - להקת Pאנק שייסדו שורדי אותה הסצנה יגאל רוזנברג מלהקת סיוניזם (ציונות) ודני ברגר מגוספלאן. סופיה: "שמעתי את השירים שלהם באינטרנט ומיד התחברתי - היתה בזה שובבות וקיצוניות וזה בדיוק מתאים לי." החיבור באמת טבעי מאוד - הווקאל הנואש של סופיה עם המוסיקה הגולמית והטקסטים ההרואיים של הלהקה יוצרים אווירת אנדרגראונד מושלמת. מין צעקה של מרד נגד השעמום של הקיום.

לדברי יגאל שאחראי לטקסטים להקת תיקון חצות לא שרה על אהבה בין גבר לאישה אלא על נושאים עמוקים יותר - למשל העולם הפנימי והמהפכה הרוחנית. חבריה שמים את הביטוי העצמי במרכז ועם זאת חשוב להם להביא את המסר שלהם לעם - לכן הם שרים רק בעברית ומנגנים מוסיקה פשוטה שנשענת חזק על מסורת של רוק רוסי שעליו גדלו.

האלבום הראשון בהפקה עצמאית כבר בדרך לחנויות. מומלץ למי שאוהב רוק ישר ואמיתי.

Kruzenshtern I Parohod - זיקוקים של טירוף

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

את רוסלן גרוס פגשתי כשהוא ניגן בס בלהקת הארדקור Rabies Caste. ידעתי שבחייו המקבילים הוא גם נגן קלרינט אבל אז זה נתפס כעיסוק פחות מלהיב. עד שרוסלן פגש את איגור קרוטוגולוב ויחד הם הבינו שהכי מלהיב יהיה לחבר את שני הדברים – קלרינט והארדקור. כך נולד סגנון מוזיקה חדש – הכליזמרקור ויחד איתו גם להקה חדשה – קרוזנשטרן ופארוחוד. להקה חדשנית, ניסיונית ומטורפת שבמהרה זכתה לאהדה נלהבת מצד אוהבי המוזיקה הלא שגרתית בארץ ובחו"ל.  וזה לא מפתיע – יש להם את כל מה שדרוש כדי להלהיב. קודם כל איגור שכותב את כל המוזיקה הוא גאון עם קבלות. חוץ מ"קרוזנשטרן" הוא אחראי לעוד כמה פרוייקטים אקספרימנטליים מרתקים דוגמת “Karate Band” – הרכב של 11 מוזיקאים שמנגנים מוזיקה משוגעת על ...צעצועים. לגאונות שלו מתווסף הסגנון המיוחד של הלהקה - שילוב מרענן של כליזמר עם הארדקור וג'אז ניסיוני. וגם העובדה שכל חברי הלהקה הם מוזיקאים מיומנים מהשורה הראשונה. המתופף גיא שכטר ידוע גם כחצי מהצמד רוק בועט "קרוסלה" ונגן האקורדיון בוריס מרצינובסקי משתתף ביותר פרוייקטים מאשר הכתבה הזאת יכולה להכיל.

ב8 שנות קיומה הלהקה הספיקה להקליט שלושה אלבומים מלאים ושני שיתופי פעולה מעניינים – אחד עם הלהקה הצרפתית Vialka והשני – עם להקה מרוסיה I Drug Moy Gruzovik. אלה הן יצירות מעולות ומאוד מומלצות, אך החוזק האמיתי של קרוזנשטרן הוא בהופעות חיות. חלק מזה נובע מהרכיב האיפמרוביזציוני המשמעותי במוזיקה שלהם – הרי אימפרוביזציה חייבים לחוות בזמן אמת, לחיות אותה יחד עם הנגנים. והחלק האחר טמון באנרגיה של טירוף שמיימי שפולטת הלהקה על הבמה וששום הקלטה לא יכולה לשקף. זה דומה להבדל שבין לראות זיקוקים בשמיים לבין לצפות בהם על מסך הטלויזיה.

ב 02.05 קרוזנשטרן ופארוחוד יחממו בבארבי את להקת  Secret Chiefs 3 – עוד להקה מטורפת ומעולה. בואו לראות הזיקוקים.

Los Caparos - הופעה בבארבי 14.04.10

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

.

יום רביעי - לא יום אידאלי להופעות.חצי שעה לפני ההתחלה הבארבי עוד לא ממש מלא והכפרוס צוחקים שזה יהיה כנראה ערב אינטימי ושיבקשו מהקהל להישאר במקומות הישיבה. אבל הקהל שלהם לא הגיע לכאן לשבת. עם הצלילים הראשונים אנשים מתקרבים אל הבמה ומתחילים להזיז את הגוף. אי אפשר אחרת – כאן הקצב הוא המלך. אם.סי. גוגה – המרכז האנרגטי של הלהקה מברך את האורחים ומבטיח שיהיו דברים ישנים ואהובים וגם שירים חדשים.  הם מתניעים בעדינות ובביטחון עם Yellow Hill- שיר באנגלית שלפי גוגה הוא "השיר שראשון שכתבו לוס כפרוס". האולם מתמלא בוייב חיובי והחיוכים מתנדנדים למקצב הרגאיי. שירים מהרפרטואר הישן מעלים עוד ועוד את האנרגיה עם סקא ואלמטים של ג'אנגל. הכפרוס מלטפים את הקהל – מחממים אותו במיומנות. ואז, כשאנחנו מוכנים  - הם נותנים לנו את השירים החדשים. שירים טובם מאוד. "חיים בסרט" פתאום חושף את העובדה שלחבורה השמחה הזאת יש נפש רומנטיקני. אחריו בא "כשתגמר המלחמה"   - דאב פסיכדלי ועצוב. אבל גם בעצב הזה יש קצב. וזו רק מחשבה חולפת, כי דוקטור סקא כבר בדרך – הוא מגיע לרפא את הנשמה ולהקפיץ את הרגליים. ההופעה מזמן איבדה את האינטימיות שלה. עם סאונד מאסיבי, כלי נשיפה ושלושה זמרים בפרונט לוס כפרוס מפגינים כח של להקת איצטדיונים אמיתית. המופע צבעוני ולא משעמם אפילו לרגע – מרגאיי לסקא, מדאב לפולקה, מג'אנגל עצבני לפאנק קופצני הם שרים ברוסית, עברית, אנגלית וספרדית ונותנים את כל הנשמה. הם שופכים אל האולם דליים של אהבה והקהל מחזיר להם כפליים. כשהם מבצעים את הלהיט "באבוסי" ועוזבים  את הבמה הקהל דורש הדרן ומקבל את CCCP בגרסה מטורפת שקורעת את האולם לגזרים. לוס כפרוס שוב מוכיחים שהם כנראה הלהקה הכי חזקה שיצא מהסצינה הרוסית אל במות ישראל.

Dree My Weird - סוד היופי האפל

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

כשמוזיקאים עם רקע אלטרנטיבי מחליטים לעשות פופ זה כמעט תמיד יוצא מעניין. וזה בדיוק מה שקרה כשדמיטרי שינקרצ'וק וגלה אינפרי שנפגשו בפרוייקט פרוג-מטאל פסיכדלי בשם Anthem of Despair  חיפשו בתחילת 2009 את הביטוי לצד הקליל והאתמוספרי שלהם ויסדו את Dree My Weird. נכון, זה לא בדיוק יצא להם שמייח ומתקתק – הנטיות הגוטיות של גלה והקיצוניות המטאלית-אלקטרונית של דמיטרי (הידוע גם כ-MasterDX) משכו אותם לצד האפל. ועדיין – זה קליט, זה יפה – וכן מאוד אטמוספרי. הגבוליות הזאת היא למעשה מה שעוזר ל Dree My Weird ליצור סאונד מאוד יחודי . באופן די מפתיע הם מצליחם לקחת מרכיבים סטנדרטיים של סינט-פופ אפל ולהכין מהם שיקוי קסמים בעל ניחוח והשפעה יוצאים מהכלל.  הקול המעולה של גלה בהחלט משחק כאן תפקיד חשוב. זמרת מוכשרת שהתחילה ללמוד ווקאל עוד בילדותה במוסקבה היא יודעת לשיר ועושה זאת בתשוקה אמיתית.

 המלודיות היפות שהם כותבים יחד, הביטים והסינטים המוקפדים של דמיטרי והגיטרות העוצמתיות שמקליט עבורם מישה גימרוורט מספקים עיטור הולם לקולה של גלה ויוצרים ביחד אוירה דרמטית, רומנטית ומיוחדת. יש בה משהו מיסטי ושברירי. משהו שגורם לך לרצות לשמוע את זה עוד פעם, לרצות להבין מה הוא הסוד של Dree My Weird.

בימים אלה הם עומלים על אלבום הבכורה שאמור לצאת עד סוף השנה. יש להם כבר עשרה קטעים כתובים ומוכנים לביצוע. ארבעה מתוכם הוקלטו. למעשה רק בשבוע שעבר הם הוציאו שני שירים חדשים לרשת ואז בדיוק גם אני נחשפתי אליהם וישר הוקסמתי.

לדברי גלה הם מוכנים גם להופעות -  בהרכב המתוגבר ע"י חבר נוסף – אלקסנדר גנקין, אך כרגע לא מתכננים להופיע ומעדיפים להתרכז בעבודה על האלבום שנעשית באולפן הביתי שלהם באשדוד.

ובינתיים ניתן (וכדאי) לשמוע אותם במייספייס ולקוות שההמשך יבוא בקרוב.