יום ראשון, 16 במאי 2010

תיקון חצות - החטא ותיקונו

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

בתחילת החודש עלה למסכים סרט תיעודי על חייה של סופיה אוסטריצקי - דמות מרתקת ואפלה,יצאנית ומשוררת, זמרת ונרקומנית. אחת שהולכת עד הסוף ולא מבקשת סליחה. אחת עם קול נמוך ומחוספס מלא ברגש ובכעס אמיתיים כאלה שלא פוגשים הרבה ברוק של היום.
סופיה התחילה לשיר ב-1998 כשהצטרפה ל Doroga Jongo - להקת פולק-רוק מאוד פעילה ופופולרית בסצנה הרוסית של תחילת העשור. באופן כל כך בנאלי הרוק הוביל לסמים והסמים לזנות. אבל זה הסיפור של הסרט ואנחנו כאן כדי לדבר על מוסיקה. כבר בימים של Doroga הסתמנה סופיה כזמרת מיוחדת בעלת הגשה דרמטית ואישית. הקהל תמיד נמשך לאמנים אמיצים - ואומץ זה משהו שיש לה בעודף. גם אם מדובר באומץ להרוס את עצמה.
אך הדרך חזרה מהתהום קשה הרבה יותר - דרך שכמעט אי אפשר לעשותה ללא עזרה. העזרה הגיעה כשסופיה פגשה את תיקון חצות - להקת Pאנק שייסדו שורדי אותה הסצנה יגאל רוזנברג מלהקת סיוניזם (ציונות) ודני ברגר מגוספלאן. סופיה: "שמעתי את השירים שלהם באינטרנט ומיד התחברתי - היתה בזה שובבות וקיצוניות וזה בדיוק מתאים לי." החיבור באמת טבעי מאוד - הווקאל הנואש של סופיה עם המוסיקה הגולמית והטקסטים ההרואיים של הלהקה יוצרים אווירת אנדרגראונד מושלמת. מין צעקה של מרד נגד השעמום של הקיום.
לדברי יגאל שאחראי לטקסטים להקת תיקון חצות לא שרה על אהבה בין גבר לאישה אלא על נושאים עמוקים יותר - למשל העולם הפנימי והמהפכה הרוחנית. חבריה שמים את הביטוי העצמי במרכז ועם זאת חשוב להם להביא את המסר שלהם לעם - לכן הם שרים רק בעברית ומנגנים מוסיקה פשוטה שנשענת חזק על מסורת של רוק רוסי שעליו גדלו.

האלבום הראשון בהפקה עצמאית כבר בדרך לחנויות. מומלץ למי שאוהב רוק ישר ואמיתי.



























יום ראשון, 2 במאי 2010

Kruzenshtern I Parohod - זיקוקים של טירוף

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)

את רוסלן גרוס פגשתי כשהוא ניגן בס בלהקת הארדקור Rabies Caste. ידעתי שבחייו המקבילים הוא גם נגן קלרינט אבל אז זה נתפס כעיסוק פחות מלהיב. עד שרוסלן פגש את איגור קרוטוגולוב ויחד הם הבינו שהכי מלהיב יהיה לחבר את שני הדברים – קלרינט והארדקור. כך נולד סגנון מוזיקה חדש – הכליזמרקור ויחד איתו גם להקה חדשה – קרוזנשטרן ופארוחוד. להקה חדשנית, ניסיונית ומטורפת שבמהרה זכתה לאהדה נלהבת מצד אוהבי המוזיקה הלא שגרתית בארץ ובחו"ל.  וזה לא מפתיע – יש להם את כל מה שדרוש כדי להלהיב. קודם כל איגור שכותב את כל המוזיקה הוא גאון עם קבלות. חוץ מ"קרוזנשטרן" הוא אחראי לעוד כמה פרוייקטים אקספרימנטליים מרתקים דוגמת “Karate Band” – הרכב של 11 מוזיקאים שמנגנים מוזיקה משוגעת על ...צעצועים. לגאונות שלו מתווסף הסגנון המיוחד של הלהקה - שילוב מרענן של כליזמר עם הארדקור וג'אז ניסיוני. וגם העובדה שכל חברי הלהקה הם מוזיקאים מיומנים מהשורה הראשונה. המתופף גיא שכטר ידוע גם כחצי מהצמד רוק בועט "קרוסלה" ונגן האקורדיון בוריס מרצינובסקי משתתף ביותר פרוייקטים מאשר הכתבה הזאת יכולה להכיל.
ב8 שנות קיומה הלהקה הספיקה להקליט שלושה אלבומים מלאים ושני שיתופי פעולה מעניינים – אחד עם הלהקה הצרפתית Vialka והשני – עם להקה מרוסיה I Drug Moy Gruzovik. אלה הן יצירות מעולות ומאוד מומלצות, אך החוזק האמיתי של קרוזנשטרן הוא בהופעות חיות. חלק מזה נובע מהרכיב האיפמרוביזציוני המשמעותי במוזיקה שלהם – הרי אימפרוביזציה חייבים לחוות בזמן אמת, לחיות אותה יחד עם הנגנים. והחלק האחר טמון באנרגיה של טירוף שמיימי שפולטת הלהקה על הבמה וששום הקלטה לא יכולה לשקף. זה דומה להבדל שבין לראות זיקוקים בשמיים לבין לצפות בהם על מסך הטלויזיה.
ב 02.05 קרוזנשטרן ופארוחוד יחממו בבארבי את להקת  Secret Chiefs 3 – עוד להקה מטורפת ומעולה. בואו לראות הזיקוקים.


Los Caparos - הופעה בבארבי 14.04.10

(פורסם במקור ב"ישראל שישבת" - http://israelhayom.co.il)
.
יום רביעי - לא יום אידאלי להופעות.חצי שעה לפני ההתחלה הבארבי עוד לא ממש מלא והכפרוס צוחקים שזה יהיה כנראה ערב אינטימי ושיבקשו מהקהל להישאר במקומות הישיבה. אבל הקהל שלהם לא הגיע לכאן לשבת. עם הצלילים הראשונים אנשים מתקרבים אל הבמה ומתחילים להזיז את הגוף. אי אפשר אחרת – כאן הקצב הוא המלך. אם.סי. גוגה – המרכז האנרגטי של הלהקה מברך את האורחים ומבטיח שיהיו דברים ישנים ואהובים וגם שירים חדשים.  הם מתניעים בעדינות ובביטחון עם Yellow Hill- שיר באנגלית שלפי גוגה הוא "השיר שראשון שכתבו לוס כפרוס". האולם מתמלא בוייב חיובי והחיוכים מתנדנדים למקצב הרגאיי. שירים מהרפרטואר הישן מעלים עוד ועוד את האנרגיה עם סקא ואלמטים של ג'אנגל. הכפרוס מלטפים את הקהל – מחממים אותו במיומנות. ואז, כשאנחנו מוכנים  - הם נותנים לנו את השירים החדשים. שירים טובם מאוד. "חיים בסרט" פתאום חושף את העובדה שלחבורה השמחה הזאת יש נפש רומנטיקני. אחריו בא "כשתגמר המלחמה"   - דאב פסיכדלי ועצוב. אבל גם בעצב הזה יש קצב. וזו רק מחשבה חולפת, כי דוקטור סקא כבר בדרך – הוא מגיע לרפא את הנשמה ולהקפיץ את הרגליים. ההופעה מזמן איבדה את האינטימיות שלה. עם סאונד מאסיבי, כלי נשיפה ושלושה זמרים בפרונט לוס כפרוס מפגינים כח של להקת איצטדיונים אמיתית. המופע צבעוני ולא משעמם אפילו לרגע – מרגאיי לסקא, מדאב לפולקה, מג'אנגל עצבני לפאנק קופצני הם שרים ברוסית, עברית, אנגלית וספרדית ונותנים את כל הנשמה. הם שופכים אל האולם דליים של אהבה והקהל מחזיר להם כפליים. כשהם מבצעים את הלהיט "באבוסי" ועוזבים  את הבמה הקהל דורש הדרן ומקבל את CCCP בגרסה מטורפת שקורעת את האולם לגזרים. לוס כפרוס שוב מוכיחים שהם כנראה הלהקה הכי חזקה שיצא מהסצינה הרוסית אל במות ישראל.