קשה. קשה מאוד לחפש פנינים בערימות של אשפה. פעם אחרי פעם אני שומע להקה חדשה ושואל את אותה השאלה: למה בכלל הם עושים את זה? מה הכיף בלנגן מוזיקה משנית ומשעממת? הכי גרוע שהם באמת נשמעים כאילו הם עצמם לא נהנים מהתהליך – ללא ניצוץ, נטולי שמחת חיים.
אך כגודל היאוש כך גודל ההתלהבות כאשר לבסוף מוצאים את הפנינה. אצל להקת NEFAKT הכל ברור – הם עושים מוזיקה כדי לשמוח ולשמח, כדי להזרים אנרגיה חיובית הישר לתוך הוורידים של הקהל.
NEFAKT התאספו לפני כשלוש שנים. מוזיקאים מנוסים מכל מיני רקעים עם דבר אחד משותף - נמאס להם מהאנדרגראונד. אז הם בחרו בסגנון מוזיקה נגיש ואופנתי – מין סימביוזנה של פופ, Pאנק ורוק מלודי. העיקר שיהיה אנרגתי, שיהיה בועט. לא, הם לא אוונגרדיים, הם לא ממציאים ג'אנר חדש, זה לא הקטע שלהם.
הם פשוט באו להקפיץ את הקהל ולהנות מכל קפיצה.
כל החומר שהוציאו עד היום היה ברוסית. חומר מעולה, ישר למצעד הלהיטים. אך לדבריהם – כדי לשווק את זה ברוסיה חייבים להיות שם. ולא בא להם. השמש הים-תיכונית היא מקור חשוב מידי לאנרגיה החיובית בשיריהם. לכן החומר החדש כבר בתנור, הוא יהיה בעברית ובאמצעותו מבטיחים NEFAKT להגדיל את כמות הקהל המוקפץ לפחות פי שניים כבר בשנה הקרובה.
בינתיים הם מופיעים ברחבי המדינה ונותנים שואו חזק. הבנות מתות עליהם. באמת שקשה לא להתאהב בקול הרדיופוני של דניס שלין. במיוחד כשהוא מלווה בצלילים עוצמתיים ומלודיים של גיטרות וסינטים וקצב מרקיד של התופים. תערובת מושלמת לשיפור מצב הרוח. כדור נגד שיעמום.
ללהקה תוכניות גדולות לכיבוש השוק המקומי. הם יודעים שיש להם דבר טוב ולא רוצים לעצור. ב 15 בינואר הם מפיעים בפסטיבל "FRESH" בבר מוטורוק (הרצל 146, ת"א) וב29 בחודש הם משיקים את הקליפ הראשון לשיר "אני אראה לך" וחגגים יומולדת 3 ללהקה ב"בלה שלומקינס". רוצים לקפוץ? תהיו שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה